32 ימים בהודו עם עמית שארמה

...את ארוחת הערב אכלנו מול האגם, מסעדה ששמה sunset, היא אכן יושבת מול השקיעה, וממוקמת קרוב מאוד למקום שבו פגשנו את המוסיקאי. אחלה אוכל, ללא בשר, בפושקאר לא אוכלים בשר. עיר קדושה. עמית החל לספר את סיפור חייו. "כשנולדתי לפני 26 שנים, בכפר קאסל ליד אמריצר, בפאנג'ב שבצפון, היו לאמי ולאבי שני ילדים. אבי לא רצה בילד נוסף ודרש שאמי תעשה הפלה. כאשר אבי הגיע עם הטרקטור לקחת את אמי לבית החולים, כדי לבצע את ההפלה, סבתא, אמא של אמא, צעקה עליהם: 'בשום פנים ואופן, פעם הבאה תהיו זהירים! אך את התינוק הזה תלדי, ואם לא תרצו בו, אני אקח ואגדל אותו'. הם לא רצו בי כי חשבו שזו תהיה תינוקת. ב-9 ביולי, 14:40, נולדתי. אבי עבד בשדות החיטה, אמי שלחה אליו הודעה 'נולד לך בן', הוא הגיע הביתה וחגג חגיגה גדולה. סבתא שלי הגיעה ודרשה את הילד, כמובן שהם לא הסכימו. סבתא שלי היתה כמו באבא, היא ניבאה לאמי, הילד הזה יישאר איתך כאשר כל האחרים יעזבו. כשהייתי צעיר כל הזמן באו אלי בטענות, אתה ילד רע, אין לך משמעת... בגיל 9 הייתי גונב כסף מאמי, הזמנים היו טובים, אבי היה חקלאי והביא פרנסה, אבל היתה בעיה, אבי היה שותה, יותר מדי, לעתים היה יוצא לשדות לימים רבים ולא חוזר, שותה ומעבד את השדה....